הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 04.12.11 בצומת (להלן: "הצומת"), ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

יובהר, המדובר בצומת לא מרומזר ולא מתומרר.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג הרכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עת/2 (להלן: "עת/2") שהינו חברו של עת/1, שנכח ברכב התובעת בעת התאונה.

מטעם הנתבעים העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו הנהג באופנוע (להלן: "האופנוע") המבוטח אצל הנתבעת 2.

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק לעניין האחריות של הנהגים המעורבים בתאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, עת רכבה היה בעצירה מוחלטת בהצטלבות בדרך, הגיח האופנוע מימין תוך עקיפה של טור מכוניות, וגרם לתאונה, לפיכך מבקשת לקבל את התביעה במלואה.

לטענת ב"כ הנתבעים, הנתבע 1 רכב על האופנוע כדין, ואילו עת/1 הוא זה שעמד עם רכבו בצומת, והדבר מגביר את אחריותו לתאונה. עת/1 הוא זה שהיה צריך ליתן זכות קדימה בצומת שהיה עמוס ולא פנוי.

זאת ועוד, לשטיתה הנזקים ברכב התובעת לא עולים בקנה אחד עם עדי התובעת.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי מבין הנהגים אחראי לקרות התאונה.

אקדים ואומר שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים בתאונה, ולייחס את מירב האחריות לנהג התובעת בשיעור של 60%.

העיד עת/1, וציין שביקש לפנות שמאלה בצומת כפי שהדבר מופיע בתרשים ת/3, וחיכה שהתנועה ממול תאפשר לו את הכניסה לצומת. ואמר (עמוד 1): "...אחת המכוניות שבאה ממול עצרה ונתנה לי להיכנס לצומת... התקדמתי ונעצרתי שוב במגמה לוודא שהמסלול מולי מאפשר לי להיכנס לצומת... בזמן שעמדתי הגיח רוכב אופנוע שהיה בין האי לבין המכוניות ונכנס בי".

עת/1 אישר בחקירתו הנגדית שהוא זה שצריך ליתן זכות קדימה לרכבים שבאים ממול, ואכן נכנס לצומת לאחר שקיבל את הזכות מנהג רכב שהיה ממולו. כמו כן אישר כי לא ראה את הנתבע 1, קודם להתרחשות התאונה, והסביר שכאשר נכנס לצומת הנתבע 1 לא נכח שם, אלא הגיח במהירות גבוהה.

לעדות זו הצטרפה עדותו של עת/2 אשר אישש את גרסתו של עת/1 לפיה זה האחרון המתין בצומת עד שתתאפשר לו הכניסה לצומת, וברגע שרכב ממול אפשר לו לעשות כן, הוא השתלב לפנייה שמאלה, התקדם, עצר והמתין שהמסלול ממול הימני יתפנה על מנת שיוכל לחצות את הצומת. ואמר (עמוד 3): "...במצב של עמידה בשבריר של שנייה רוכב האופנוע עף לתוך המכונית".

מנגד, העיד הנתבע 1, שתיאר כי נסע במקום נשוא התביעה, שהגיע אל הצומת ואמר באלו המילים (עמוד 4): "... נסעתי ישר פתאום קלטתי אותו ראיתי פתאום הוא האט, עצר וניסיתי לעצור, לבלום את הכניסה בו, ולא הספקתי עד הסוף".

עדות זו מתיישבת עדותם של עדי התביעה לפיה, התאונה התרחשה עת רכב התובעת היה בעצירה מוחלטת.